החלטה בתיק ת"א 38889-10-12

1. בפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, לחילופין התליית ההליכים בתיק עד הכרעה בהליך מקביל המתנהל בין אותם צדדים, ולחילופי חילופין איחוד דיון בשלוש תביעות הדדיות בין בעלי הדין.

ההליך הראשון הינו תביעה כספית בסך 350,000 ש"ח המבוססת על עסקת היסוד, אשר הגיש הנתבע נגד התובעת  בבימ"ש השלום בעכו (תיק: 2435-08-12).

ההליך השני הינו תביעה כספית בסך 467,052 ש"ח המבוססת על עסקת היסוד, אשר הגישה התובעת נגד הנתבע ושני צדדי ג' (ערבים) בבימ"ש השלום בחיפה (תיק: 53565-09-12).

ההליך השלישי הינו תביעה בעילה שטרית בסך 151,897 ש"ח אשר הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבע בבימ"ש השלום בעכו, היא התביעה שבפנינו (תיק: 38889-10-12).

כבר אציין כי לאחר עיון בכל טענות הצדדים, נחה דעתי לקבוע כי ראוי כי שלושת התיקים יידונו בצוותא ובמאוחד בבית המשפט השלום בחיפה במסגרת התיק השני שהוגש. יחד עם זאת, מתן הוראה ברוח זו נתונה לכב' הנשיא א' רקם.

2. עפ"י הנטען, בתאריך 23.7.10 חתמו התובעת והנתבע על שני הסכמים השלובים זה בזה: ההסכם הראשון הוא הסכם לתשלום חוב לתובעת בגין אספקת מוצרי חלב (להלן: " הסכם לסילוק חוב"), וההסכם השני הוא הסכם  בין התובעת לנתבע לשיווק והפצה בלעדית בירושלים של מוצרי חלב שמייצרת התובעת (להלן: " הסכם לשיווק בלעדי"); במעמד החתימה על שני ההסכמים הנ"ל שילם הנתבע לתובעת את מלוא החוב בסך 576,000 ש"ח עליו הוסכם במסגרת ההסכם לסילוק חוב עפ"י הפירוט הבא: סך של 150,000 ש"ח במזומן, ובנוסף 27 המחאות שוות ורציפות ע"ס 15,200 ש"ח כ"א (לכל חודש), ותשלום אחרון ע"ס 15,600 ש"ח - סה"כ 426,000 ש"ח בתשלומים דחויים, וזאת החל מתאריך 15.8.10 ואילך; לימים גילה הנתבע כי התובעת הפרה את ההסכם לשיווק בלעדי והחלה לשווק את מוצריה באופן ישיר לצד ג' הפועל באזור שהוגדר כאזור שיווק הנתון בבלעדיות לנתבע, דבר שהסב לו הפסדים כספיים; בעקבות זאת, נטען, כי נקבעה בחודש 05/11 פגישה משותפת בין הצדדים ובמהלכה הודיעה התובעת לנתבע על ביטול שני ההסכמים עימו.

3. לאור האמור, הגיש הנתבע נגד התובעת ביום 1.8.12 לבית משפט השלום בעכו (כאן) תביעה לקבלת פיצויים בסך 350,000 ש"ח עקב הפרת ההסכם לשיווק בלעדי (ת.א מס' 2435-08-12), תוך עתירה לקבלת סעד המורה לתובעת להשיב לו את ההמחאות המקוריות, ובכללן ההמחאות נשוא תיק זה, אשר בוטלו ע"י הנתבע עקב הפרת ההסכם לשיווק בלעדי ע"י התובעת.
4. נטען כי בתגובה להגשת התביעה הנ"ל ע"י הנתבע, נקטה התובעת נגד הנתבע בשני הליכים משפטיים מקבילים: התובעת הגישה ביום 27.9.12 בבית משפט השלום בחיפה תביעה כספית נגד הנתבע וצדדי ג' ע"ס 467,052 ש"ח (ת.א מס' 53565-09-12) המבוססת על ההסכם לסילוק חוב, ובמסגרתה עתרה לחיוב הנתבעים ביתרת החוב המגיעה לה לטענתה כאשר סכום התביעה כולל בתוכו את סכום ההמחאות נשוא תיק זה. בנוסף, הגישה התובעת ביום 23.10.12 בלשכת ההוצל"פ בעכו בקשה לביצוע שטרות. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וביום 24.10.12 ניתנה החלטה המורה על קבלת בקשת הנתבע והתביעה הועברה לפסים של תביעה אזרחית רגילה היא התביעה שפני ע"ס 151,897 ש"ח (תיק:  38889-10-12).           

5. הנתבע טוען כי לא ניתן לתבוע מבעל דין את אותו הסעד פעמיים: פעם אחת על דרך של תובענה בסדר דין מקוצר, ופעם אחרת על דרך בקשה לביצוע שטר; התובעת פעלה בחוסר תום לב עת נקטה נגד הנתבע בשני מסלולים מקבילים והעמידה אותו בפני סיכון כפול בכך שעליו לפרוס את הגנתו במסגרת שני הליכים מקבילים, דבר שמייקר את הוצאות הגנתו, כאשר אין חולק כי שני ההליכים עוסקים באותה מסכת עובדות ובאותם צדדים. מטעם זה מתבקש ביהמ"ש לסלק את התביעה; לחלופין יש להורות על עיכוב הליכים בתיק עד למתן הכרעה בתביעת התובעת בביהמ"ש בחיפה וזאת מכוח העיקרון "הליך תלוי ועומד", כאשר בעניין זה נפסק לעניין זהות העילות כי אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בכל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות והעיקר הוא שבשתיהן עומדת לדיון סוגיה מהותית משותפת (הנתבע מפנה לפסיקה בנושא,  ובין היתר, לרע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' קפלן , תק- על 2002 (1) 860; לחילופי חילופין מבקש הנתבע מביהמ"ש להורות על איחוד שתי התביעות האחרות המתנהלות בין הצדדים הנ"ל עם התובענה נשוא תיק זה.

6. מנגד, טוענת התובעת כי דין הבקשה להידחות מאחר והיא לא נתמכה בתצהיר כדין לאימות העובדות הנטענות בה; הנתבע מעלה טיעון עובדתי שאינו נכון בדבר קיומם של הסכמים שלובים כאשר באף אחד מההסכמים שבין הצדדים לא נרשם כי ההסכמים שלובים. אילו היו ההסכמים "שלובים", מדוע הדבר לא נרשם במפורש ומדוע נחתמו מלכתחילה שני הסכמים; המדובר בתביעה בעילה שטרית בהסתמך על שיקים שניתנו לתובעת ע"י הנתבע ובחתימתו והתביעה מתנהלת נגד הנתבע לבדו; התובעת מנהלת תביעה נוספת בביהמ"ש בחיפה נגד הנתבע ושני נתבעים נוספים שערבו לקיום התחייבויותיו של הנתבע כלפי התובעת עפ"י הסכם לסילוק החוב, והתובעת אף רשאית לפנות בדרישה לערבים אף ללא כל פניה מוקדמת לנתבע; עפ"י תנאי ההסכם לסילוק החוב הנתבע התחייב לשלם את החוב לתובעת ללא תנאי, דבר שיש בו כדי ללמד על היות שני ההסכמים שנחתמו בין הצדדים נפרדים ואינם מותנים זה בזה; עולה בבירור כי עילות התביעה שונות, נטלי הראיה שונים, סדר הבאת הראיות שונה וכן החזקות הקיימות בתביעה שטרית שאינן קיימות בתביעה כספית המבוססת על הסכם; הנתבע חייב לתובעת את סכום השיקים נשוא התביעה. התובעת נתנה לנתבע תמורתם סחורה. הנתבע צבר חוב עצום ואין לו שום טענת הגנה נגד התביעה השטרית או בכלל, ועליו לשלם את החוב שאינו שנוי במחלוקת לתובעת; מדובר בשתי תביעות המבוססות על עילות שונות ומאחר ואין זהות בין כל הצדדים של שתי התביעות הרי דין הבקשה להידחות; עפ"י דין, עת קיימת לתובע יותר מעילה אחת להגשת תביעה, זכותו להגיש יותר מתביעה אחת אולם אין לו זכות לגבות פעמיים. אין לתובעת שום אינטרס או רצון לגבות את החוב פעמיים; עפ"י הדין, היכולת לתבוע אף בעילת היסוד, במקביל להגשת השיקים לביצוע, אכן קיימת. במקרה כזה התביעה הנוספת מבוססת על ההסכם לסילוק החוב; דחיית התביעה על הסף אינה מוצדקת, אינה ראויה, והיא תמנע מהתובעת לממש את זכותה לפעול נגד הנתבע בעילה שטרית תוך שימוש בכל ההלכות ובכל החזקות העומדים לזכותה לצורך גביית החוב; אין כל הצדקה עניינית לאחד את הדיונים. בתביעה המבוססת על הסכם לסילוק החוב, ממילא, סכומי התביעה שונים, הצדדים לא זהים, לתובעת טענות וזכויות הרלבנטיות לערבים וכן עילות התביעה שונות.

7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נחה דעתי לדחות את שתי העתירות הראשוניות של הבקשה, ומנגד מצאתי הצדקה עניינית לאיחוד הדיון כך ששלושת התיקים יידונו בית המשפט השלום בחיפה במסגרת תיק 53565-09-12, אך לא אוכל ליתן הוראה אופרטיבית בעניין זה, שכן הסמכות הנה של כב' הנשיא א' רקם. להלן אנמק עמדתי.

סילוק על הסף ו/או התליית הליכים

8. הבקשה לא נתמכה בתצהיר כדין לאימות העובדות הנטענות בה כנדרש עפ"י תקנות סדרי הדין. התובעת העלתה טענה זו במסגרת תגובתה לבקשת הנתבע אך הוגשה כל בקשה מטעם הנתבע לצירוף תצהיר כנדרש ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה על כל חלופותיה.

9. גם אם נקבל את טענת הנתבע כנכונה לפיה ישנם הליכים נוספים תלויים ועומדים בין הצדדים שטרם הוכרעו, המבוססים, עפ"י הנטען, על אותה תשתית עובדתית וצדדים זהים (או משותפים), אין בה כשלעצמה כדי להוות עילה לסילוק התביעה שבפני על הסף.   

10. הלכה משפטית היא כי עת מדובר בעסקת יסוד ובשטרי חוב הנלווים אליה, אף אם מדובר במערכת עובדתית אחת ובחוב כספי אחד, קיימות שתי עילות תביעה, עילה חוזית ועילה שטרית. ככלל השטר מהווה פירעון מותנה של עסקת היסוד, כך ששתי עילות התביעה קיימות במקביל וניתן לתבוע  על פיהן (לעניין זה ראו: שלום לרנר, דיני שטרות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 1999, 101). יוצא אפוא כי אין מניעה להגיש תביעה בעילה שטרית ובמקביל לנהל נגד אותו צד תביעה חוזית המבוססת על עסקת היסוד, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לזכות את התובעת בכפל פיצוי.

11. בהתאם לעיקרון המכונה "הליך תלוי ועומד" מוסמך ביהמ"ש לעכב את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין אותם בעלי דין בעילות זהות, כאשר הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן (ע"א 9/75 שיך נגד עוקבי נגד מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט(2) 477, 481). השימוש בסמכות זו מסור לשיקול דעת ביהמ"ש והיא מופעלת בשים לב לשיקולי יעילות הדיון, יעילות המערכת המשפטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין והכרעה מהירה (רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד אלכסנדר קפלן , (לא פורסם, 2002). 

12. בעניינו, מאחר והתביעה הכספית המתנהלת בין הצדדים וצדדי ג' בביהמ"ש בחיפה מבוססת לכאורה על אותה מערכת הסכמית ותשתית עובדתית משותפת, ומאחר והתובעת והנתבע הינם צדדים קרובים לשטר, ומשכך רשאי הנתבע להעלות כלפי התובעת כל טענה חוזית הנובעת מעסקת היסוד, שבמסגרתה מסר לתובעת את ההמחאות נשוא התיק שבפני לרבות ביטול ההסכם וטענת קיזוז, הרי שלשם מניעת פיצול הדיון, היעילות והחיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי מערכת המשפט והצדדים ואף לשם צמצום הסיכון להכרעות שיפוטיות סותרות, קיימת הצדקה לכאורה לעכב את הדיון בתביעה שבפניי עד להכרעה בתביעה בהליך בביהמ"ש בחיפה אשר במסגרתו תתברר תביעת החוב של התובעת כלפי הנתבע המבוססת על ההסכם לסילוק חוב כאשר סכום התביעה כולל את שוויין של ההמחאות נשוא התיק שבפני אשר בוטלו ע"י הנתבע.

13. עם זאת, נראה לי כי בנסיבות העניין, מאחר ומחד גיסא עצם החוב ושיעורו עפ"י המצוין בהסכם לסילוק החוב אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים ומאידך גיסא "עסקת היסוד" עצמה שנויה במחלוקת, קרי היות שני ההסכמים נשוא התביעה שלובים ומותנים זה בזה כעסקת יסוד אחת או שתי עסקאות יסוד נפרדות ועצמאיות זו מזו (עניין הטעון שמיעת ראיות), אין זה ראוי להורות על עיכוב הדיון בתובענה שבפני עד להכרעה בתיקים האחרים המתנהלים בין הצדדים המבוססים על עסקת היסוד.

הבקשה לאיחוד הדיון בשלוש התובענות